סיפור בלשי על קונסול שקוף ומגבלה מעצבנת של Gnome

אין, לא יאמן מה יכול לשגע אותי…

מצאתי בפורום "מולטימדיה באובונטו" הוראות מצויינות איך לשים טרמינל שקוף על הדסקטופ . זה גורם לכך ש"כאילו" אפשר להקיש פקודות ישירות על הרקע, בלי שום חלון. זה באמת חמוד:

איך זה נעשה? בגדול, כדי לעשות את זה, מגדירים בטרמינל פרופיל נוסף עם כותרת יחודית (במקרה שלי – transparent_terminal), מגדירים בקומפיז חוקים מיוחדים לגבי חלונות עם כותרת שכזו, ודואגים שיפתח טרמינל עם הפרופיל הזה בזמן כניסה למערכת (אני שמתי את זה בסקריפט קטן כדי שאני אוכל לפתוח אותו מחדש מתי שבא לי). זה היה נחמד לפענח את ההוראות וזה עזר לי קצת להבין יותר לעומק חלק מהאפשרויות של קומפיז (הוראות באנגלית).

בכל מקרה, תוך כדי משחק עם זה, פתאום שמתי לב שהטרמינל הזה מופיע לי על כל ארבעת שולחנות העבודה שלי. גם אם אני סוגר אותו ומריץ אותו מחדש, הוא חוזר להופיע על כולם. לא הבנתי איך עשיתי את זה – סך הכל, כשפותחים כל חלון אחר (למשל פיירפוקס), הוא מופיע רק בשולחן עבודה אחד. בקיצור, החלטתי לנסות לפתור את התעלומה כדי להשכיל קצת.

בהתחלה לא הבנתי שזה בעצם סימפטום למשהו הרבה יותר עמוק, והנחתי שפשוט קילקלתי את הקומפיז כדי לתקן, החלטתי לעבור על ההוראות ולראות האם כל ההגדרות של הקומפיז באמת נחוצות. אחרי קצת בדיקות, גיליתי שאפשר להוריד במקרה הזה חלק מההגדרות ולהעביר אותם לשורת הפקודה. בשורת הפקודה של הטרמינל אפשר לציין את גודל הטרמינל בשורות ואת המיקום ההתחלתי (למשל gnome-terminal --window-with-profile=transparent_terminal --geometry=120x40+5+35). ככה "נפטרתי " משתי הגדרות קומפיז חשודות (Size Rules תחת Windows Rules ו-Fixed Windows Placement תחת Place Windows) … … אבל זה לא באמת עזר לי.

בשלב הזה נגמרו לי הרעיונות, אבל משהו חדש עצבן אותי. במהלך הבדיקות שעשיתי, היה די מבלבל להבין באיזה שולחן עבודה אני נמצא, אז החלטתי פשוט לתת לכל שולחן עבודה רקע משלו. מילת המפתח כאן היא "פשוט" בתור התחלה, גלשתי קצת והורדתי כמה רקעים. אחר כך, החלפתי את הרקע באחד משולחנות העבודה ופתאום הוא התחלף בכולם. חיפשתי משהו רלבנטי בתפריטים של אובונטו וקומפיז ולא מצאתי. פתאום גם שמתי לב שבאזור מימין למטה שמראה את שולחנות העבודה ומאפשר לקפוץ ביניהם, תמיד כתוב לי שאני ב-Desk 1 כשאני מצביע על האיזור עם העכבר, לא משנה באיזה שולחן עבודה אני נמצא. אחרי שיטוט ברשת גיליתי שכנראה ככה זה(?), זאת בחירה עיצובית של Gnome (תקנו אותי אם אני טועה). מוזר.

טוב, מכיוון שאני לא היחיד בעולם עם רצון שכזה, יש פתרון. צריך להכנס לקומפיז –> Desktop Cube –> להקליק על Appearance ותחת Cube Color להוסיף כמה Background Image, אחד לכל שולחן עבודה. הבעיה היא שזה לא עובד ):  כי הרקע של Gnome מסתיר את הרקעים הללו. כדי לגרום לזה לעבוד, צריך להגיד ל-Gnome להפסיק להציג את שולחן העבודה.  (מריצים gconf-editor –> apps –>nautilus –> preferences ומסירים את הוי מ-show desktop). היתרון – רקעים שונה לכל שולחן העבודה. החיסרון – אין שולחן עבודה… כלומר, בעיקר אי אפשר לשים קיצורי דרך על שולחן העבודה (וגם כפתור ימני על הרקע לא עושה כלום, שזה קצת מטריד). האמת, אני לא משוכנע שזה ביג דיל, כי אני גם ככה מעדיף לשים קיצורי דרך בבר העליון, כך הם אף פעם לא מוסתרים. עדיין, לא החלטתי מה עדיף.

טוב, כתבתי הרבה (לפחות יהיה לי תיעוד של מה שעשיתי), אז כמה מילים לסיכום. בתור התחלה, הטרמינל השקוף הזה הוא גימיק אדיר אבל לא נוח (בעיקר אם יש אייקונים על המסך). אני אשמור אותו כרגע לאירועים מיוחדים. הסיפור הזה עם הרקעים עדיין נראה לי חשוד, וקצת דוחף אותי לשחק יום אחד עם KDE (לא דחוף, אולי יחכה ל-KDE4.2, בינתיים KDE זכורה לי כסביבה לא ידידותית). חוץ מזה, נראה שסוגית הרקעים נפתרה (אולי) בגרסה הבאה של compiz על ידי plugin יעודי בשם wallpaper, כך שאולי בשבוע הבא אני אנסה לשדרג את הקומפיז…

נ.ב. בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, יצרתי תצלום מסך וקראתי לו כמובן transparent_terminal.png. מהר מאוד זה גרם להרבה תופעות לוואי משונות, כשחלון הגימפ ואחר כך הפיירפוקס בחרו כמובן בשם הקובץ ככותרת של החלון שלהם ומיד כמובן הפכו להיות שקופים ונדבקו לרקע… אחרי דקה של שעשוע קיצרתי את שם הקובץ ל-transparent_term.png ושלום על ישראל…